ז"ל (המנוח) ואח' נ' רודף שלום ואח'

החלטה

תביעה כספית בסך של 526,500 ₪, לתשלום שכר טרחה בגין עריכת חוות-דעת שמאית.

ההסכם נשוא שכר הטרחה נעשה בשלוש "פעימות": האחת בדצמבר 2003, השניה ביוני 2004 והשלישית, במרץ 2010. לפי סדרת ההסכמים הללו, עליהם מסתמכת התובעת, התחייבו הנתבעים לשלם לתובעים 10% + מע"מ מכל סכום בו יזוכו בתביעה אזרחית-נזיקית, שהתבססה על חוות-הדעת שהוזמנה אצל התובעים.

פסק-הדין בתביעה שהוגשה ניתן ביום 02.01.13 והוא מאשר הסדר פשרה, לתשלום 4,500,000 ₪. למרות זאת, סירבו הנתבעים לשאת בשכר המוסכם.

הנתבעים עתרו למתן הרשות להגן כנגד התביעה. לטענתם, הפרו התובעים את התחייבותם ההסכמית. ההפרות הנטענות מתייחסות לסדרה של נושאים, המקיפים את כל היבטי התביעה. בין היתר טוענים הנתבעים, כי היקף התחייבותם מוגבל לאחוז מההערכה בחוות-הדעת וכי לא זכו לליווי המשפטי המובטח.

ב"כ התובעים טוען, כי הטענות חסרות בסיס ואולם, בשלב זה אין בית-המשפט נכנס בעובי הקורה.

הכלל הוא, כי בשלב מתן הרשות להגן בית-המשפט אינו שוקל שיקולי מהימנות, אינו בודק את סיכויי התביעה ואינו מעריך את עוצמת הראיות. די לו למבקש בשלב זה, כי יציג הגנה לכאורית, שאם תוכח, יהא בה כדי להדוף את התביעה.

הגנת הנתבעים עומדת בדרישות אלה, גם אם בדוחק, אלא שבהגנתם מונחת הודאה בבסיס חבותם, לתשלום 10% מהערכת הנזק, שלפי נספח 3 עומדת על סכום של 1,510,194 ₪. ביחס לחבות זו טוענים אמנם הנתבעים כי קיימת להם זכות קיזוז בסך של 166,000 ₪, בשל הצורך בעריכת חוות-דעת נוספת להשלמה. ואולם, התובעים עתרו לשכר טרחה רק על בסיס חוות-הדעת שהוגשה ולא לחלק החסר. לכן, אין השכל הישר מקבל טענה לקיזוז עלות של חוות-דעת נוספת, שהערכתה אינה כלולה בחוות-הדעת הנוכחית. לו היו הנתבעים מסכימים כי האחוז נגזר מהיקף הזכיה במשפט, אז ניתן היה לקבל את טענתם לקיזוז 166,000 ₪ כרלוונטית. היות ואלה מתייחסים רק להערכת הנזק, אין הם יכולים ליהנות מהגנת הקיזוז הנ"ל.

אשר על כן, סבורני כי ביחס לחלק התביעה העוסק בתשלום נגזרת הערכת הנזק, בקיזוז הסך של 2,000 דולר ששולמו לא קיימת הגנה ויש לקבלה.

התביעה מתקבלת אפוא, עד לסך של 10% X 1,594,194 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 15.06.04 ועד ליום הגשת התביעה כאן, בקיזוז הסך של 2,000 דולר ביום תשלומו, לפי שערו היציג + מע"מ.

ביחס לסכום זה, רשאים התובעים ליטול פסק-דין ותוגש פסיקתא לחתימה בתוך 7 ימים.

ביחס לחלקה העודף של התביעה – ניתנת הרשות להגן והתצהיר שהוגש ישמש כתב הגנה.

ניתן בזאת צו לגילוי ועיון הדדי במסמכים. ביצוע הצו יושלם עד ליום 30.10.13.

אני מורה על הגשת הראיות בתצהירים.

התצהירים, על נספחיהם יוגשו לבית-המשפט, בעותקי נייר.

תצהירי העדות הראשית מטעם התובע, יוגשו עד ליום 30.11.13.

תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע, יוגשו עד ליום 30.12.13.

להלן, דרך צירוף הנספחים לתצהירים:

הנספחים לתצהירים, יצורפו בתיקיה קשיחה.